כנגד ארבעה מצבים דיברה מעצבת הבית

לא פעם ולא פעמיים נתקלתי בחוסר וודאות מצד הלקוחות שלי לגבי תהליך העיצוב. הם חרדים לסכום הגדול עליו הם עמלו, הם שומעים בתקשורת סיפורי זוועות על לקוחות אחרים ומבולבלים לחלוטין לגבי החלטות שעליהם לקחת.

אז ראשית אני כאן להרגיע, ברגע שהחלטתם לקחת אשת מקצוע היא כאן עבורכם לאורך כל התהליך – מלווה ותומכת, בודקת ומבצעת עבורכם את הבדיקות כדי להימנע מכמה שיותר טעויות ותקריות שאולי יקרו.

כחלק מסדר פסח החיצוני שאנחנו עושים, אני מציעה גם לעשות סדר פנימי, להבין את עצמנו ואולי טיפה להיות קצת יותר סלחניים.

אז התורה מדברת על ארבעה בנים, אני מקבילה אותם לארבעה צדדים שנמצאים אי שם אצל כל אחד מאיתנו ובאים לידי ביטוי כשאנחנו נקלעים למצב מורכב וחדש בחיים.

חכם


הצד שבנו שמבין את העומק של הצעד שלקחנו, מדובר בתהליך ארוך טווח שדורש מאיתנו אנרגיה ותשומת לב.
הצד שמבין את החיוביות של ההתעמקות: אנחנו נבדוק, נשווה, נחקור, נתכנן, נישן על זה לילה ונמשיך לשלב הבא.
הצד החכם שבנו יודה על התהליך שבחרנו ועל הכבוד שנפל בחלקנו לעצב את הבית – שלנו- , משכננו שמכיל אותנו ואת הקרובים ואהובים עלינו.

רשע


הצד הרשע מגיע אלינו לקראת אמצע התהליך. וזה טבעי לחלוטין.
אנחנו קצת עייפים, אחרי התרוצצויות וקבלת החלטות, הרבה תשלומים ואנשי מקצוע.
הוא עסוק בכאן ועכשיו וקשה לו לראות את השלבים הבאים.
אז מה נעשה איתו? מה אני מממליצה ללקוחות שלי ברגע הזה?
לחזור להדמיה, לראות את התמונה הכוללת, להיזכר מה יצא לנו מזה.
לנשום אויר ולהבין שמדובר בתקופה שחולפת.
שעבודה קשה מוערכת בסופה, וכשאנחנו עמלים על משהו – אנחנו נהנים ממנו פי כמה!

תם


הצד התם שלנו סה"כ רוצה לעזור לנו בתהליך ולצמצם עלויות בשבילנו. בנאיביות מוחלטת ולא חלילה מתוך קמצנות או רצון להפריע.
זה מתבטא בהנחיות מקצועיות לאנשי המקצוע, ברצון לבצע לבד את ההתקנות וההובלות, בהעדפת טרנדים על פני התאמה אישית וכו'
עצתי ודעתי בנושא הזה היא שפשוט תלמדו לסמוך על מי שבחרתם שילווה אתכם בתהליך.
אל תכסו את העיניים ולכו שבי אחריהם – לא. היו ערניים אבל תנו להם לעשות את עבודתם – הם רוצים את הטוב ביותר עבורכם.
ואם אתם מרגישים שזה לא כך? הרימו דגל והתריעו על כך.
ועדיין, עם כל זאת – תמיד יש מקום להושטת יד לעזרה, שני הדברים לא מתנגשים אחד בשני – הם רק עוזרים.
שיתוף פעולה בין כל משתתפי הפרויקט מוביל לתוצאה הרצויה.

זה שאינו יודע לשאול


יש אנשים שהצד הזה טבוע בהם לאורך כל התהליך- מתחילתו ועד סופו ויש כאלה שהוא מנצנץ רק לעיתים.
זה הצד שבנו שמניח הנחות – ולא מתעמק לגמרי בחשיבות הדברים.
אני מאמינה שחייב להשתלט על הצד בנו כדי ליצור לעצמנו רשת ביטחון.
התהיות של שמא אני אצא טיפש אם אשאל שאלה כזו או אחרת או שמא ידעו שאני לא מבין  לא בבית ספרנו.
כבר בתחילת התהליך איתי אני מבהירה "הרגישו בנוח לשאול כל דבר!" ממש כל דבר העולה על רוחכם.
תהליך כזה גדול, של עיצוב ושיפוץ הבית עוברים פעם- פעמיים בחיים, אל תפספסו את הרגע.
לבדוק ולשאול בכל שלב ושלב את אנשי המקצוע המלווים אתכם.
מהו פוטנציאל השטח הנתון? מי גר בבית? מה המקום המועדף? מהן הפעולות שאני מבצע בכל מקום? מה התקציב מאפשר לי לבצע? בכמה זמן מדובר? למשך כמה זמן ישמש אותנו הבית? כמה ואת מי אנחנו מארחים? כמה אחסון ואיפה צריך וניתן לתכנן? מאיזה חומר הוא ייוצר? איך מנקים אותו? האם המוצר יכנס במעלית או צריך מנוף? כמה עולה הובלה והאם יש עלות על סבלות? כמה עולה התקנה וכמה זמן היא אורכת? האם מתבצעות מדידות בשטח טרם ההתקנה? ועוד ועוד ועוד!

ארבעת הצדדים האלה – הם אנחנו. אנחנו בתוך תהליך, בתוך למידה, בתוך טווח זמן.
כשאני, כמעצבת, יוצאת מנקודת הנחה כזו שהאדם הוא מכלול של היבטי חייו זה מקל עלי לגשת למשימה ולתכנן עבורו כיצד יראה ביתו.

נצלו את תקופת האביב ורוח ההתחדשות לחיוביות התהליך, הכירו ולימדו את עצמכם ואת קרוביכם.
בטוחה שהתוצאה תהיה מרשימה בסופה!

חג שמח והמון בריאות,
שני יעקב

השארת תגובה